האם כולנו מתעלמים מחדר המורים?

טופ קומרס אדריכלות פדגוגית חדר מורים 2

 










מאת:לירון צימרמן, מדריכת תכנון מרחבים פיזיים ללמידה.

תאריך:13/05/2020

קראתי לאחרונה מאמר מעניין בנושא "שלושת העשה ואל תעשה בהובלת מנהיגות המורה" ולמרות שיש כמה נקודות נהדרות ליצירה הזו, אחת דבקה בי כמוצא:

אל תשהה יותר מדי בחדר המורים (אם בכלל)

בואו נהיה כנים: חדר המורים הוא מרחב קדוש בבית ספר בו מורים מבטאים את תסכוליהם ממה שקורה בבית הספר ובסביבתו. אנו המורים זקוקים למרחב כזה לבריאות הנפש שלנו, אך הוא יכול גם להכביד על אנשים. עבור הצוות המנהיג את המורים, ובמיוחד כזה שצריך לעזור בהובלתו, מרחב המורים יכול לעיתים קרובות לעצור מנהיג כזה, במיוחד אם הוא או היא מקשיב לעתים קרובות מדי לרכילות ולתלונות. בנוסף, קל להיכנס לשיח, שעלול להוות אסון ביחסי מורה ומנהל אם המורה המנהיג הוא חלק מזה.

לאחר מכן המחבר ממשיך לרשום "לא" אחר, שלדעתי סותר את האמור לעיל:

אל תבודד את עצמך משאר בתי הספר

לאחר זמן מה אנו עשויים לקבל משימות אדירות שגוזלות כמויות גדולות של זמננו, אך הדבר הגרוע ביותר שאנו יכולים לעשות כמנהיגי מורים הוא לנתק את עצמנו משאר קהילת בית הספר. כשאנחנו מקבלים לעצמנו חדרים או חללים מסוימים, זה מפתה אותנו לעבוד בעצמנו כדי שנוכל לעשות את המשימה שלנו בשקט מוחלט. עם זאת זה גם מאפשר לנו להסתתר משאר בית הספר. עלינו להישאר מחוברים לשאר בית הספר, להבין את תרבות בית הספר ובסופו של דבר לכמה שיותר תלמידים בתחומינו.

איך זה מסתדר?

מצד אחד זה אומר שמרחב בית ספר הוא מקום לתרבות רעילה אז הימנעו ממנו, אך מצד שני הוא אומר להישאר מחובר לקהילה בבית הספר. אז מה אם קהילת בית הספר נמצאת בחדר המורים הרעיל? האם אנו מתעלמים מהאנשים "האלה"?

זה לא שזה לא נכון להגיד שבחלק מבתי הספר, טרקליני הצוות יכולים להיות מקום שבו מורים מתלוננים על כל דבר, בין אם זה תלמידים, מנהלים, הורים, ואפילו מורים אחרים, אבל האם זה חייב להיות המקום הזה? האם מקום כזה אפילו צריך להתקיים?

בבתי ספר רבים אנשים מסוימים נמנעים מלהיכנס למרחב המורים, אבל ניתן לשים לב כי במקביל אנשים רבים "חיוביים" עדיין הולכים למרחב הזה, אז מה יהיה איתם? כדאי לא להיתמם, בכל בית ספר יש תרבות, חיובית או שלילית, את זה ניתן לבחור. בסופו של דבר אנשים צורכים תרבות בדרך זו או אחרת וכשהיא חיובית היא יכולה לשנות את דעתם של אנשים לעשות דברים גדולים, אך כאשר היא שלילית, היא עלולה בסופו של דבר למצוץ את החיים מאנשים או שהנקודות הבהירות האלה בחרו לעזוב לגמרי. התעלמות מה"שליליות" במרחב המורים אינה דבר שיגרום לו להיעלם; זו פשוט התעלמות מבעיה.

אז במקום להימנע מהתרבות ההיא בתפקיד קודם, כדאי להתמודד איתה. אפשר להיכנס למרחב המורים ולנסות להתבדח, לשמור על מצב רוח חיובי, ובעצם להוציא מחוץ לשיח את כל מי שהתחיל לדבר בצורה שלילית. מרחב המורים הוא מקום שמיועד לשותפים לעבודה להתכנס יחד, אז למה לא להפוך את החוויה לחיובית? כשהשיחה השלילית תתחיל, יש להגיד למעשה, "זה לא המקום לשיחה, אבל אל תהסס לבוא לדבר איתי אם אתה זקוק לעזרה." בסופו של דבר מרחב המורים יתחיל להיות מקום שאנשים ירגישו יותר נוח לבוא מכיוון שמורים לא נכנסים למקצוע להתלונן על זה ועל שותפיהם לעבודה. הם באים לעשות את ההבדל.

לקביעת פגישת יעוץ – לחץ כאן 

 

שתפו עכשיו
סגירת תפריט
×

עגלת קניות