משחקי הכס: חושבים שתצליחו לשבור את הכיסא הזה?

בואו נהיה שטחיים ונתחיל מהקנקן: כיסאות של גני ילדים הם מכוערים. פשוט ככה. שעטנז נדוש וסר טעם של פלסטיק אפור ובנאלי וצינורות מתכת קלופי-צבע. פסגת האסתטיקה העיצובית זה בדיוק בכיוון ההפוך.

אלא שמעבר לקנקן, יש גם את ״מה שיש בו״. אברי גלעד אמר פעם בתכנית רדיו, שנראה שלמטריות יש נקודת תורפה: רוח וגשם. באופן דומה, נראה שלכיסאות לילדים המצויים במוסדות החינוך יש נקודת תורפה משלהם: ילדים.

כסאות לילדים נשברים כל הזמן. המסעד הופך תלוי ברפיון, אחת הרגליים תמיד מוצאת דרך להתקצר, קשה לאתר מושב שלא חסר בו בורג, וגם מרבית כיסאות העץ נראים ככאלה שראו ימים יפים ובטיחותיים יותר. ילדים מתנדנדים, בועטים בכיסאות, משליכים אותם ומבצעים בהם פשעים נוספים המנוגדים לאמנת הרהיטים העולמית (תודו שצריכה להיות כזו!).

אז אולי לא בוכים על כיסא שנשפך, אבל בהחלט קונים אחר במקומו, וחישוב מקורב ומהיר של מספר הכיסאות המוחלפים בכל שנה במוסדות החינוך עקב יציאה משימוש עושה תחושה מאוד לא נעימה בכיס.

וכל זה לפני שדיברנו על הסכנה: מוטות מתכת חשופים, ״שפיצים״ של פלסטיק ועץ שבור וחוסר יציבות מדאיג. מבחינה בטיחותית, כיסאות פגומים במוסדות החינוך הם פצצה מתקתקת, שעליה רשומים לא מעט ידיים שבורות וחתכים מדממים.

אם כן, הבעיה ברורה ומשולשת: בטיחותית, כלכלית ואסתטית, הכיסאות המצויים כיום במוסדות החינוך הם לא משהו שהיינו רוצים שהילדים שלנו יישבו עליהם.

בעצם, הבעיה הייתה ברורה ומשולשת, משום שאנחנו ב״טופ קומרס״ הרמנו את הכפפה ויצרנו כיסא לילדים שהוא בלתי שביר. לא, אנחנו לא מתכוונים שילד לא יכול לשבור אותו, אנחנו מתכוונים שגם גוש השרירים האימתני ההוא שאתם מלכסנים אליו מבט בחדר הכושר לא יצליח לשבור את כיסאות הילדים שלנו, לא משנה כמה יתאמץ להטיח אותם ברצפה.

הכיסאות המהפכניים שיצרנו עשויים מפוליפרופילן, יש להם את כל אישורי ה-EC הנדרשים, והם בלתי שבירים, מילולית. לכו בכוח, לכו במוח או לכו בעוד יותר כוח – את הכיסא הזה לא תצליחו להרוס.

רוצים לנסות? מוזמנים להגיע אלינו ל״אתגר הכיסא״. בינתיים, היזהרו מחיקויים זולים (שבהחלט נשברים) וצפו בסרטון הבא:

ובגזרת הקנקן? תעיפו מבט: כיסא אחד שווה יותר מאלף מילים.